סימס ואח' נ' דותם ניהול ויעוץ בע"מ

פסק דין

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק תביעת התובעות כנגד הנתבעת על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 בגבולות שבין 20,000 ₪ ועד 90,000 ₪.

2.התובעות, בעלות רישיון תיווך, טוענות כי בשלהי שנת 2010 התקשרו בהסכם עם הנתבעת, אשר פתחה סניף של "רשף נכסים" בקיבוץ משמרות. על פי ההסכם, התחייבו התובעות לתת שירותי יעוץ נדל"ן, שכללו שירותי תיווך ללקוחות הנתבעת, ובתמורה, הוסכם כי הנתבעת תשלם לכל אחת מן התובעות סכום המהווה 40% מעמלת התיווך ששולמה לנתבעת בגין אותה עסקה, בתוספת מע"מ. לטענת התובעות, וטענה זו עומדת בלב המחלוקת בין הצדדים, חודשיים לאחר שהתובעות החלו לעבוד במשרדי הנתבעת, הוסכם כי בנוסף לעמלת הסוכן הנ"ל, יהיו הסוכנים העובדים במשרד זכאים ביחד ל- 40% מן העמלה שתקבל הנתבעת מעסקאות המנוהלות ע"י דוד דגן .

3.התובעות טוענות כי במשך מספר חודשים, ובין השאר עקב המחאה החברתית, לא הצליחו התובעות לסגור עסקאות, ואף על פי כן בעידוד הגב' תמר שמיר - מנהלת הנתבעת, המשיכו התובעות לעבוד, כאשר הגב' שמיר משמיעה באוזניהן כי בקרוב תסגר "עסקת השופרסל" שאמורה להכניס לקופת הנתבעת סכומים נכבדים.

4.לטענת התובעות, בחודש 7/2012 תיווכה הנתבעת, באמצעות מר דוד דגן בעסקה של מכירת בניין בצומת קרית אתא בו ממוקם סניף השופרסל - ששוויה 40 מיליון ₪. עמלת הנתבעת (1% מן העסקה) עמדה על 400,000 ₪. על כן, לטענת התובעות, מגיע לכל אחת מהן סך 80,000 ₪ ומע"מ. התובעת טוענות כי הנתבעת התכחשה להתחייבותה לשלם עמלת סוכנים בעסקאות המנוהלות ע"י דוד דגן. ביום 26.7.2012 הפסיקו התובעות לעבוד במשרדי הנתבעת לאחר שהנתבעת חסמה בפני התובעות האפשרות להתחבר מביתן לתוכנת האינטרנט של המשרד.

5.מלבד הסכום הנ"ל (80,000 ₪ לכל תובעת), טענו התובעות לסכומים נוספים המגיעים להן: עמלה מסכומי הנחות שנתנה הנתבעת ללקוחות ללא קבלת הסכמת התובעות במספר עסקאות - המנויות בסעיף 24 לכתב התביעה. עפ"י התובעות, מגיע להן עמלות שנמנעו מהן בשל הנחות בסך 4,772.5 ₪ לכל תובעת; עמלה בגין מכירת יחידות דיור בפרוייקט טירת הכרמל שהוערכו בכתב התביעה בסך 6,800 ₪ לכל תובעת; סך 1,000 ₪ לכל תובעת בגין עסקת מכירת הלולים בקיבוץ משמרות, ופיצוי בגין העדר הודעה מוקדמת בסך 5,100 ₪ לכל תובעת.

6.הנתבעת כפרה בכל טענות התובעת והיא טענה כי אינה חייבת מאומה. הנתבעת טוענת כי התובעות לא עשו דבר לקידום עסקי התובעת. כמו-כן חלקה הנתבעת על הצגת הדברים בכתב התביעה, ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים הכספית. הנתבעת טענה, כי התובעות היו זכאיות ל 40% מן העמלה המתקבלת בעסקאות "שהובאו על ידן למשרד או שהן היו גורם יעיל בהוצאתן לפועל". עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבעת מעולם לא התחייבה לשלם לתובעות עמלות בגין עסקאות בהן לא היו מעורבות כלל, ובכלל זה עסקאות שבוצעו ע"י מר דוד דגן.

7.לפיכך, מכחישה הנתבעת כי התובעות זכאיות לקבלת עמלה מעסקת השופרסל, שלא היתה לתובעות בה כל נגיעה, ואשר התמורה הכוללת בה עמדה על 2.1 מיליון ₪. הנתבעת טענה כי לא פיטרו את התובעות וכי הן שעזבו את העבודה.

8.באשר לסכומים הנוספים הנתבעים בכתב התביעה (מעבר לעמלת עסקת השופרסל), טענה הנתבעת כי לא נאסר עליה לתת הנחות, וכי הנתבעת היתה רשאית להעניק הנחות ללקוחותיה. הנתבעת טענה כי טרם קיבלה את חלקה בפרוייקט טירת הכרמל והתובעות לא היו צד בעסקת הלולים. כמו-כן טענה הנתבעת כי לא מגיע לתובעות סכום כלשהוא בגין הודעה מוקדמת.

9.במעמד ניהול התביעה עלה, כי הנתבעת גבתה לעצמה עמלה בסכום של 800,000 ₪ ומע"מ בגין עסקת השופרסל ומהסכום הנ"ל העבירה לרשף נכסים 37.5% ומע"מ. עוד עלה מן הראיות כי קיימת מחלוקת לגבי מועד חתימת עסקת השופרסל.

10.בדיון שהתקיים ביום 22.10.2013 ניתן פסק דין חלקי לטובת התובעות לגבי הסכומים המגיעים מעסקת מכירת יחידות דיור בפרוייקט טירת הכרמל.

11.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי צדק, שמוסמך בית המשפט לשקול בבואו לפסוק על דרך הפשרה אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחת מן התובעות סך 37,000 ₪, ובכפוף להמצאת חשבונית, יתווסף לסכום הנ"ל מע"מ.

12.פסק דין זה אינו גורע מפסק הדין החלקי שניתן והוא מתווסף עליו.

13.נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: